אריתריאה, ידידתנו האמיצה בקרן המזרחית של אפריקה, תואמת לא במעט את אפיין של ידידות אחרות של ישראל ברחבי העולם, שהמכנה המשותף שלהן הוא הקשר עם התעשיות הצבאיות שלנו. העובדה שהאו?מ הטיל אמבארגו על מכירת נשק לאריתריאה, אינה מפריעה לנו כלל (מה, מישהו יגיד לנו מה לעשות עם הנשק שאנחנו מייצרים?), וגם לא מפריע לאף אחד ממש, שאנחנו המדינה המערבית כמעט היחידה שמקיימת יחסים דיפלומטים מלאים עם המשטר ?הליבראלי? באריתריאה.
ולמשל: מאז 1993 ועד היום לא זו בלבד שלא נערכו בה בחירות, אלא שאסורה בה שום התאגדות פוליטית, אין בה עיתונות חפשית, כל הבעת ביקורת פומבית נגד הממשלה מסתיימת בכליאתו של בעל הדעה לזמן בלתי מוגבל וללא משפט.
בין שאר המאפיינים הפוליטיים של ידידתנו זו, נמצא ראש המדינה אשר מאז שנת 1993 (אחרי העצמאות מאתיופיה, שהושגה בעמל מלחמתי קשה ומעיק, שבין שאר הדברים שהוא גרם, היתה השתלטות חונטה צבאית על אתיופיה, שהובסה בקרבות וחיסולו של הקיסר היילה סילאסי), נושא בתואר המחייב של נשיא, ראש ממשלה והמפקד העליון של הצבא. ממש חלום חיים של מנהיג, שנאלץ במקומות אחרים לסבול מהצקות בלתי פוסקות של אופוזיציה, עיתונות עויינת וסתם נודניקים בעלי דעות משלהם על החיים.
אריתריאה היא אחת המדינות הכי עניות בעולם, על אף שבאדמתה יש זהב למכביר. לא זו בלבד, אלא שממוצע האוכלוסיה שבה - נוצרים כמוסלמים (והם בערך חצי-חצי) - ניזון מפחות מ - 200 קלוריות ליום. אני לא דיאטן, אך גם למי שהוא בור כמוני בתחום, ברור לחלוטין שאספקת מזון יומית בערך של כחצי גביע גלידה, זה ממש כלום שבכלום וזה עוד מחוויר לעומת הנתונים הבאים: תוחלת החיים עומדת שם על כ - 59 שנים. תמותת תינוקות - 46.3 מיתות על כל אלף לידות ורק כ - 60% מהאוכלוסייה הבוגרת יודעים קרוא וכתוב.
כדי חלילה לא להפוך את סיפור אריתריאה לערך אנציקלופדי, והרי בכל זאת היא היום על הפרק בסדר היום שלנו, נזכר רק בנקודות ההשקה המלהיבות של שתי ארצותינו : שתינו היינו תחת שלטון בריטי אשר השאיר אחריו אי בהירות מדינית וחברתית מוחלטת. באריתריאה ?בילו? לא מעט ממנהיגי האצ?ל והלח?י וביניהם אפילו יצחק יזרניצקי (לימים, יצחק שמיר - ראש הממשלה שלנו ברוטאציה), במחנות מעצר שבנו עבורם הבריטים. שתי ארצותינו מסוכסכות עם לא מעט שכנות מוסלמיות בגלל בעיות של טרור, גם לנו וגם להם אין מספיק מים אבל במקום זה יש עודף בפקידים מושחתים ו/או חסרי תבונה ברמה כזו, שפתרון הבעיות האלה לא ממש נראה באופק; ועוד נקודה מאחדת - הנשיא המוצלח במיוחד שלהם, שכבר פעמיים קיבל בישראל טיפול רפואי נגד מלאריה, קורא לפליטים, שהחליטו להמיר את גן העדן האריתריאי בזה הישראלי, בוגדים ומשתמטים משרות צבאי. אנחנו רק מאשימים אותם בכל הצרות שקיימות ברחוב הישראלי, כאילו היעלמם מאופק חיינו יפתור אצלנו את בעיית האלימות ברחובות, הפשיעה המינית ויחזיר את החיוך האבוד אל פנינו. מייד כשהם יחזרו לשרת את מולדתם הגאה והדמוקראטית, אנחנו נפסיק לשסות בהם את הכלבים הפוליטיים שלנו ונפסיק להתבטא נגדם כמו שהנאצים התבטאו נגדנו לפני פחות משבעים שנה.
האמת ניתנת להיאמר - וזה כבר באמת במסגרת הקוריוז - שאריתריאה היא המשך גיאוגרפי מעניין של חבל ארץ עוד יותר מעניין באתיופיה, שכנתה-יריבתה של אריתריאה. חבל הארץ הזה נקרא תיגראי וגם דאנאקיל, שזה המדבר הוולקאני החם ביותר והצבעוני ביותר בעולם. זה גם האיזור שבו נמצאות כנסיות קדומות חצובות בסלע ושאינן מוכרות כלל לתושבי ?העולם החיצון?, ולא, אינני מתכוון לכנסיות לאליבלה הנודעות והמתויירות, אלא למשהו שונה לחלוטין. זה כבר עניין לכתבה עצמאית לחלוטין ואולי היא באמת תגיע בעתיד, מכיוון שאני בדיוק מתכנן לטייל אליו עם עוד כמה טיילים סקרנים כמוני בסוף שנת 2012 .
